הרשות לאיסור הלבנת הון פרסמה רשימת "דגלים אדומים" בהליך גילוי מרצון

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה בחודש שעבר מסמך הבהרה בנוגע לנוהל גילוי מרצון, שהוכרז על ידי רשות המסים בספטמבר 2014. לפי הנוהל, נישומים שיחשפו הון ונכסים בלתי מדווחים בפני הרשות באופן וולונטרי וישלמו את המס בו הם חייבים יקבלו חסינות מפני העמדה לדין בשל עבירות המס שנעשו. מטרתו של המסמך החדש שיצא מטעם הרשות לאיסור הלבנת הון היא להבהיר כי ההגנה מהליכים פליליים הניתנת במסגרת ההליך תקפה לעבירות מס בלבד, וכי חובות הדיווח המוטלות על גופים פיננסיים מתוקף חוק איסור הלבנת הון עומדות בעיניהן. בין השאר, מוטל על המוסדות הפיננסיים לזהות את מקבל השירות, את הנהנה בחשבון, לברר את מקור הכספים ולדווח לרשות לאיסור הלבנת הון במקרים חשודים, גם אם מדובר בכספים שהוצהרו לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון.

בנוסף להבהרה הכללית, כולל מסמך הרשות רשימת דוגמאות ל"דגלים אדומים", שבהם אמורים להיעזר מוסדות פיננסיים על מנת לזהות פעילות חשודה בקרב לקוחותיהם שעשויה להיות קשורה להלבנת הון. רשימת ה"דגלים האדומים" כוללת 18 סעיפים, אשר "אינם בהכרח מהווים עילה לחשד ואינם כוללים את כל התסמינים המצריכים בחינה מעמיקה של פעולות", כך לפי לשון ההודעה. רשימת הדוגמאות לסימני אזהרה כוללת בין השאר שימוש בגופים פיננסיים, מכשירים, מוצרים, עסקאות וערוצי העברה הממוקמים במדינות או טריטוריות הנחשבות בסיכון גבוה ו/או מדינות שאינן מיישמות בצורה מספקת את המלצות ה- FATF (ארגון בינלאומי שהוקם לצורך קיום מאבק משותף של המדינות החברות בו בהלבנת הון ובמימון טרור); העברה של רכוש ממדינות או טריטוריות הנחשבות בסיכון גבוה, מדינות שאינן מיישמות בצורה מספקת את המלצות ה- FATF או מדינות שאינן מיישמות דרישות דומות לאלו הקיימות בחקיקה של האיחוד האירופי; ושירותים מקצועיים הקשורים לרכוש ממדינות המיישמות תכניות גילוי מרצון שאינן עולות בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים של ה- FATF ככל הידוע למוסד הפיננסי.

עוד ברשימה – התייחסות לפעולות שונות הנעשות במסגרת הליך גילוי מרצון ויש בהן כדי לעורר חשד, לדוגמה: חוסר התאמה בין המידע שניתן במסגרת הליך הכרת הלקוח לבין מידע שסופק במסגרת הליך גילוי מרצון ככל שידוע למוסד הפיננסי; שימוש בתוכנית גילוי מרצון על ידי אדם המשמש כנציג/מיופה כוח מטעם צד שלישי; העברה של רכוש במסגרת תכניות גילוי מרצון מ/אל גופים פיננסיים שאינם כפופים למשטר איסור הלבנת הון; הפקדה של מזומן בהקשר של הליך גילוי מרצון; ופעולות המבוצעות בהקשר הליך גילוי מרצון, אשר נראה כי נועדו להתחמק מחובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

ד"ר שלומית ווגמן, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (בפועל), מסרה בהודעה לעיתונות: "הפרסום מתבסס על העקרונות שדורש ארגון ה-FATF, הארגון המוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, ממדינות ליישם כדי לוודא כי אין בהליך גילוי מרצון כדי לפגוע באפקטיביות משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור במדינות השונות […] מכלול רשויות אכיפת החוק במדינה – ובכללן רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, המשטרה והפרקליטות – משתפות פעולה בנושא זה, במטרה להבטיח כי המדינה מיישמת את הסטנדרטים הבינלאומיים בהקשר זה ונוקטת את כל הצעדים האפשריים על מנת למנוע ניצול לרעה של תוכנית הגילוי מרצון למטרות הלבנת הון".

ישראל הצטרפה לארגון ה- FATFבשנת 2014 כחלק מהמאבק הגובר בהון השחור ובהלבנת הון. הארגון קובע המלצות מחייבות עבור המדינות החברות בו בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון, וגם הפרסום הנוכחי מתבסס על מסמך שהוציא הארגון בשנת 2012 ומכיל עקרונות ליישום על מנת לוודא כי הליך גילוי מרצון אינו מחבל בתועלתיות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.

אזרחים אמריקאים שימו לב – חוק ה-FATCA עומד להיכנס לתוקף גם בישראל

בעקבות המשבר הכלכלי החריף של 2008 והגירעון הגבוה אליו נקלעה ארה"ב, הגביר הממשל האמריקאי את המאבק בתופעת ההון השחור ואת מאמצי גביית המיסים בקרב אזרחי המדינה. במסגרת אותם מאמצים, נחקק בשנת 2010 חוק ה- FATCA – Foreign Accounts Tax Compliance Act, שנועד להדק את המעקב אחר הכנסותיהם של אמריקאים השוהים מחוץ למדינתם ולהעמיק את הגביה. החוק מחייב, בין השאר, מוסדות פיננסיים ברחבי העולם וגם בישראל, לחתום על הסכם שיתוף מידע מול ה- IRS (רשות המסים האמריקאית); לפי הסכם זה, מוטל על אותם מוסדות לוודא את זהותם של לקוחותיהם ולברר האם הם אזרחי ארה"ב, ובמידה וכן, להעביר מידע אודות לקוחות אלה ונכסיהם לרשות המסים המקומית על מנת שזו תעביר את המידע הלאה לרשות האמריקאית. החוק אף קובע סנקציות חריפות שיינקטו כנגד אותם מוסדות פיננסיים שלא ישתפו פעולה, בדמות ניכוי מס במקור בשיעור של 30% מכל העברות כספים שיבוצעו מארה"ב.

ישראל נמצאת בשנים האחרונות במגמה של יישור קו עם מדינות העולם בכל הקשור למלחמה בהון השחור, ובחודש יוני 2014 חתמה על הסכם מול ארה"ב ליישום הוראות ה- FATCA בתחומי המדינה. ההסכם הישראלי-אמריקאי מכתיב כי הבנקים המקומיים ימסרו לרשות המסים הישראלית דיווחים אודות חשבונות המוחזקים על ידי מי שנחשבים אזרחים אמריקאים, והיא בתורה תעביר את המידע לרשות המסים האמריקאית. לאחר העברת החוק, אפשרה ארה"ב תקופת הסתגלות למוסדות הפיננסיים החייבים בדיווח, והמועד הראשון שנקבע לצורך העברת המידע מתקיים בחודש ספטמבר הקרוב. נכון לעכשיו, החקיקה הישראלית אינה מאפשרת העברת מידע מרשות המסים הישראלית לרשויות זרות, אך לאחרונה הוגשה מחדש הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה הכוללת התאמה של החוק להסכם החדש ושינויו כך שרשות המסים תוכל להעביר מידע אודות אזרחים אמריקאיים המחזיקים בחשבונות בנק בישראל לשלטונות האמריקאיים ולמדינות נוספות ב-OECD .

כפי שיפורט בהמשך, הבנקים הגדולים בישראל החלו זה מכבר בהיערכות כוללת ליישום החוק. נראה כי זהו רק עניין של זמן עד שתהליך ההתאמה של החוק הישראלי לתנאים החדשים יושלם ונוהל הדיווח יצא לדרך, ומסיבה זו, אזרחים אמריקאים השוהים בישראל צריכים אף הם להיערך בהתאם ולוודא שנכסיהם מדווחים כהלכה וכי אין להם שלדים כלכליים בארון שעשויים להתגלות בקרוב על ידי רשות המסים.

מי חייב בדיווח ל-IRS?

החוק האמריקאי מגדיר כאזרח המדינה לא רק מי שמתגורר בפועל בארה"ב, אלא כל אדם שיש לו דרכון או מספר תעודת זהות אמריקאי. שלא כמו בישראל, כל אזרח אמריקאי מחוייב לדווח לרשות המסים באופן קבוע על הכנסותיו ונכסיו בתוך ארה"ב וגם מחוצה לה, כאשר אי-דיווח נחשב מבחינת הרשות כהעלמת מס הגוררת אחריה קנסות גבוהים ביותר ואף עונשי מאסר המגיעים לתקופה של עד 10 שנים.

מה עומד להשתנות?

ליישום FATCA בישראל משמעות כפולה מבחינת האזרחים האמריקאים השוהים כאן: ראשית, יידרש כל אזרח אמריקאי לצרף לדוח השנתי המוגש על ידו ל-IRS דיווח על נכסים פיננסיים בשווי של 50,000$ ומעלה המוחזקים על ידו מחוץ לארה"ב. במקביל, יועבר כאמור מידע אודות מצב חשבונותיהם של אותם לקוחות על ידי המוסדות הפיננסיים בהם מוחזקים הכספים, וזאת על מנת לחשוף קיומו של הון לא מוצהר. מכאן, שאזרחים אמריקאים שדיווחו לרשויות על היקפן המלא של הכנסותיהם ונכסיהם לא ייתקלו בבעיות. אך מה לגבי מי שדיווחיו היו חלקיים או חסרים? ובכן, נכון לעכשיו ולמשך תקופה מוגבלת גם להם יש הזדמנות להסדיר את חובותיהם מבלי להיאלץ לעמוד בסנקציות ובעונשים כבדים.

הזדמנות לגילוי מרצון

בשאיפה להעמיק את הגביה וכן להקל על אזרחים שהסתירו הון לא מדווח להתוודות, יזמה רשות המסים האמריקאית תכנית לגילוי מרצון: בדומה לנוהל הקיים בימים אלה גם בישראל, יכול אזרח ארה"ב לפנות מרצונו החופשי לרשות המסים ולהצהיר על נכסים והון שלא דווחו עד כה, ובתמורה להימנע מסנקציות ומנקיטת הליכים פליליים כנגדו ואף לשלם קנסות מופחתים.

תכנית גילוי מרצון האמריקאית עודכנה לאחרונה בשנת 2014, ועל פיה מחוייב הנישום להגיש לרשות המסים דוחות מס מפורטים רטרואקטיבית עד 8 שנים אחורה עבור אותם נכסים והון שעבורם לא שולם מס לפני כן. בניגוד לנוהל גילוי מרצון הישראלי, שתוקפו עומד לפוג בסוף שנת 2016, נכון לעכשיו לתכנית האמריקאית אין תאריך תפוגה, אך היא נתונה לשינויים בהתאם לשיקול הדעת של ה-IRS.

חשוב לציין כי האפשרות לגילוי מרצון פתוחה רק בפני אזרחים שטרם הועבר לרשות המסים מידע אודותיהם כמי שלא דיווחו על הכנסות. בהתחשב בעובדה שחוק ה-FATCA עומד להיכנס לתוקף בקרוב גם בישראל, נראה כי הסיכוי לחמוק מרשויות המס האמריקאיות הולך ופוחת, לכן חשוב לנצל את חלון ההזדמנויות ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהמידע יתחיל לזרום באופן חופשי.

רשות המסים מרחיבה את מעגל המדווחים

בישראל, כמו ברבות ממדינות ה-OECD, לא נהוגה כיום חובת דיווח כללית למס הכנסה. לעומת זאת במדינות כמו ארה"ב וקנדה, מוטלת החובה להגיש דוח שנתי לרשות המסים לא רק על חברות ועצמאיים, אלא גם על השכירים במשק – כולם נדרשים לדווח מדי שנה על הכנסותיהם והוצאותיהם. הויכוח סביב החלת חובת דיווח כללית גם בישראל ניטש מזה כמה עשורים, כאשר המצדדים במהלך טוענים בעיקר כי הוא יסייע למאבק בתופעת ההון השחור בכך שיחשוף מידע שאינו נגיש לרשות המסים כיום אודות הכנסותיהם של חלק מהתושבים, ואילו המתנגדים אליו טוענים בין השאר כי מדובר במשימה ביורוקרטית הנמצאת מחוץ לגבול יכולותיה של רשות המסים, וכי בסופו של דבר עלותה תעלה על תועלתה.

בעוד שטרם הושגה הסכמה לכאן או לכאן בעניין הדיווח הכללי, רשות המסים עצמה הכריזה בחודשים האחרונים על כוונותיה להרחיב את מעגל המדווחים – ואף נקטה במספר צעדים משמעותיים ליישום כוונות אלה. לפניכם כמה מהצעדים שננקטו עד כה, וכן כמה מהתוכניות להמשך הדרך.

קיץ 2014: מבול של טפסי 5329

בקיץ האחרון שלחה מחלקת המודיעין של רשות המסים יותר מ-100 אלף מכתבים ובהם דרישה למילוי טופס 5329 ("דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל") לתושבים שאינם מגישים דוחות שנתיים באופן רגיל. נמעני המכתבים השתייכו לאחת מכמה אוכלוסיות יעד שנבחרו על ידי הרשות לצורך הרחבת חובת הדיווח, מתוך השערה כי דיווח מצד אותם נישומים יחשוף הכנסות לא מדווחות ויאפשר את העמקת הגביה.

בעוד שלא התקבל פירוט רשמי מטעם רשות המסים לגבי הקריטריונים לבחירת המכותבים, מנתונים שנאספו אודותיהם ניתן לגזור כמה מאפיינים משותפים. נראה כי אחוז ניכר מבין הנמענים הם כאלה שמחזיקים ביותר מנכס אחד למגורים, אך אינם מדווחים על הכנסות משכר דירה; ובנוסף, קיבלו את המכתבים תושבים שטסים לחו"ל לעתים קרובות, שכירים בעלי משכורות גבוהות וכן אנשים שביצעו רכישות גדולות בשנים האחרונות בעוד שהצהירו על הכנסות נמוכות יחסית. בעוד שרק כמחצית מהנמענים שלחו עד כה את הצהרותיהם כנדרש, מדווחת רשות המסים על כ-13,000 תיקים חדשים שנפתחו בעקבות הפניה, וכן על עליה בפניות להליך של גילוי מרצון בחודשים האחרונים. בימים אלה יוצא סבב של תזכורות לאותם נמענים שטרם הגיבו לפניה, ומקורות ברשות המסים מצהירים כי סבב שלישי של מכתבים – הפעם למכותבים חדשים, נמצא בתכנון גם הוא.

ספטמבר 2014: ביטול פטורים מהגשת דוחות ופרסום נוהל גילוי מרצון החדש

בהמשך למשלוח הטפסים, פורסמו בחודש ספטמבר האחרון תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ד-2014, המהוות תיקון לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988.

התקנות המקוריות משנת 88' פוטרות את רוב השכירים במשק מחובת דיווח למס הכנסה, כולל לגבי הכנסות ממקורות שאינם משכורת – למשל הכנסות מריבית, מניירות ערך או משכר דירה – בתנאי שנוכה מהן מס במקור או שולם עבורן מס בנפרד. עם זאת, התקנות המקוריות קבעו תקרה לפטור, כך שמשקיעים בשוק ההון נדרשו להתחיל לדווח לרשות המסים כאשר מחזור המכירות שלהם הגיע להיקף של 1.8 מיליון ₪ ומעלה בלבד (זאת בין אם נוצר רווח מהמכירות ובין אם לא).

על פי התיקון שפורסם בספטמבר 2014, נוספה חובת הגשת דוח שנתי החל משנת המס 2013 למשקיעים שיגיעו למחזור מכירות של 800 אלף ₪, כלומר התקרה לדיווח ירדה משמעותית. ראוי להדגיש כי היקף המחזור אינו מעיד בהכרח על היקף הרווחים, וכך ייתכן כי גם נישומים שספגו הפסדים בניירות ערך יידרשו לדווח במסגרת התיקון החדש.

בנוסף, במסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012, שהתקבל בכנסת באוגוסט 2012, נקבעה מדרגת מס נוספת בשיעור של 2% על הכנסות הגבוהות מ-800 אלף ₪ בשנה. התקנות המעודכנות שפורסמו בספטמבר 14' קובעות בהתאם לסעיף חוק זה כי יחיד ו/או בן זוגו החייבים במס, הקרוי "מס מיוחד על הכנסות גבוהות", לא יהיו פטורים מהגשת הדוח השנתי גם הם.

באותו חודש יצא גם נוהל גילוי מרצון חדש, המאפשר לנישומים להצהיר בפני רשות המסים אודות נכסים והכנסות שהסתירו עד כה ולהימנע תוך כך מההשלכות הפליליות הרגילות הכרוכות בעבירות של העלמת מס. כאמור, בחודשים האחרונים חלה עליה משמעותית במספר הפונים, ורשות המסים מדווחת על קבלת בקשות בהיקף של 3.6 מיליון ₪ עד לחודש מרץ 2015.

תקציב 2015: המשך המגמה?

בעוד שהשינויים הנ"ל מתרחשים בשטח כבר בימים אלה, צפוי תקציב 2015 להביא עמו עוד כמה בשורות משמעותיות בתחום הדיווח על הכנסות לרשות המסים, בהנחה שהממשלה תחליט לשמר את התקציב שהוצע לפני הבחירות.

במסגרת המשך המאבק בהון השחור, מבקשת רשות המסים להמשיך ולהרחיב את חובת הדיווח אל אוכלוסיות נוספות שעד כה היו פטורות ממנה. גורמים מטעם הרשות טוענים כי התיקונים החדשים נועדו להדק את החוק כך שיקשה עוד על התחמקות ממסים, בזמן שהמתנגדים גורסים כי חלק מהצעדים יאלצו חלק מהנישומים לחשוף את התנהלותם הכלכלית בפני הרשות ללא הצדקה של ממש.

כך, לדוגמה, אחד התיקונים הצפויים המעוררים מחלוקת הוא החלת חובת דיווח גם על אנשים המצהירים כי הם גרים בחו"ל וטרם נקבע אם הם תושבי ישראל, אך שהו בארץ מעל 183 ימים בשנה. משמעות התיקון היא כי רשות המסים תוכל לאלץ אדם להגיש לה דיווח על הכנסותיו עוד לפני שנקבע האם הוא תושב ישראל או לא, ובכך תיחשף למצבו הכלכלי שלא לצורך ואולי אף תפר את חוקי אמנות המס הבינלאומיות, שפוטרות תושבי חוץ מהגשת דוחות ומתשלום מס בישראל.

סעיף אחר שמעורר התנגדות בקרב מומחי מס הוא זה שיקבע כי תושבי ישראל שהעבירו סכום של חצי מיליון ₪ ומעלה לחו"ל יחוייבו בהגשת דוח שנתי. נכון להיום, העברות בסכומים כאלה מועברים על ידי הבנקים ישירות לרשות לאיסור הלבנת הון, אך התיקון בחקיקה מאפשר גם לרשות המסים גישה למידע זה. המתנגדים טוענים כי בהתחשב בעובדה שהרשות לאיסור הלבנת הון כבר מטפלת בנושא, אין טעם בהרחבת הדיווח במקרים אלה, וכי הסובלים העיקריים מהמהלך יהיו אנשים מן השורה בעלי הכנסות והוצאות לגיטימיות ולא מעלימי המס אותם מנסה הרשות ללכוד.

בינתיים, כאמור, לא הוחלט דבר: נצטרך להמתין ולראות מה יעלה בגורלו של תקציב 2015. ובעוד שנראה כי לעת עתה רוב השכירים בישראל לא יצטרכו לערוך היכרות מקרוב עם רשות המסים, מעגל המדווחים הולך ומתרחב וכך גם הסיכוי להיתפס על חם בכל הנוגע לעבירות מס.

טופס 5329 – סבב שני

לפני מספר חודשים יצאה רשות המסים ביוזמה חדשה ורחבת היקף למיגור תופעת העלמות המס, והפעם על ידי הרחבת מעגל המדווחים. כצעד ראשון, שלחה הרשות יותר מ-100 אלף מכתבים אל תושבים ובהם דרישה למילוי טופס 5329 – "דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה". מדובר בתושבים שאינם מדווחים על הכנסותיהם באופן שוטף ואף לא קיים עבורם תיק במס הכנסה, רובם אף עובדים כשכירים ואינם עצמאים או בעלי עסק. ובכל זאת, הנמענים התבקשו למלא את הטופס ולהחזירו לרשות המסים בתוך 30 יום.

ההנחה שבבסיס הפניה היא שגם לעובדים שכירים ישנן הכנסות שחייבות במס, וייתכן כי אינם מצהירים עליהן – אם מתוך חוסר ידיעה ואם במודע ובמכוון. מכאן עלתה היוזמה להגביר את הפיקוח על כאלה שמסתמן כי יש להם הכנסות נוספות, בשאיפה להעמיק את הגביה.

רשימת הנמענים גובשה על ידי הצלבת מידע בין רשויות ממשלתיות שונות, וכללה בעיקר את שמותיהם של תושבים המחזיקים ביותר מנכס מגורים יחיד אך אינם מדווחים על הכנסות משכר דירה, כאלה שמרבים לנסוע לחו"ל וקיים חשד כי הם מחזיקים בנכס או מנהלים עסק מעבר לים, וכן אנשים שנמצא פער משמעותי בין הוצאותיהם לבין הכנסותיהם המתועדות. מכאן ניתן להסיק כי לא לגבי כל מקבלי המכתבים קיימות בידי רשות המסים ראיות מוצקות באשר לעבירה על החוק – לעתים מדובר בסימנים מחשידים בלבד, והיו גם מקרים בהם ממצאי הבדיקה לא היוו עילה לפתיחת תיק עבור הנמען.

על אף העובדה שעברה יותר מחצי שנה מאז מועד שליחת המכתבים המקוריים, מדיווח של המגזין הכלכלי TheMarker עולה כי בערך מחצית מהנמענים טרם הגיבו לפניה. מסיבה זו, יצא לאחרונה סבב של תזכורות לאותם תושבים שלא נתקבלה מהם הצהרה כנדרש, כרמז נוסף לכך שרשות המסים מבצעת רישום ומעקב אחר משלוח הטפסים וכי אין בכוונתה לוותר בקלות על איסוף ההצהרות מכל הנמענים. בנוסף, גורמים ברשות אף הצהירו כי בימים אלה נאספים נתונים לגבי סימנים מחשידים שלא כוסו בסבב המכתבים הקודם, ומשלוח חדש של טפסי 5329 עומד לצאת לדרך. עד כה, נפתחו כ-13,000 תיקים חדשים במס הכנסה על ידי תושבים שקיבלו את המכתבים, חלקם פתחו את התיקים מיוזמתם וחלקם בעקבות פניה נוספת מטעם הרשות המודיעה כי מהצהרתם עולה כי חובת הדיווח חלה עליהם.

חשוב לדעת כי מידת שיתוף הפעולה של הנישום מהווה שיקול משמעותי בעת הטיפול בעניינו על ידי הרשות, ובמידה ואכן קיים חוב דחיית ההצהרה והתשלום עלולה לגרור אחריה הגשת כתב אישום ובעקבותיה הטלת עונשים חמורים. מצד שני, הרשות לוקחת בחשבון גם הסרה יזומה של מחדלים מצד הנישומים, ותושב שפותח תיק מיוזמתו או לחילופין פונה להליך של גילוי מרצון יצבור נקודות חיוביות אצל פקיד השומה המטפל.

במילים אחרות, ככל שתקדימו להשיב על הפניה מטעם הרשות ולשתף עמה פעולה באופן מלא, כך יגברו סיכוייכם להימנע מהליך פלילי על עבירות קודמות ואף לצמצם את היקף הנזק בבואכם לשלם את חובכם.

התיישנות על עבירות מס – האם כדאי לחכות?

פרשת HSBC שנחשפה לאחרונה, במסגרתה התגלו כ-10 מיליארד דולר המוחזקים על ידי לקוחות ישראלים בסניפו השוויצרי של הבנק הגדול ביותר בבריטניה, העלתה לסדר היום שאלות בדבר חוקי ההתיישנות של עבירות מס.

מהנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי בין השנים 2005 ל-2007 סייע הבנק לכ-30,000 מלקוחותיו לחמוק בדרכים שונות מתשלום מס בשוויץ וכן במדינות המוצא שלהם, כאשר נראה כי אחוז ניכר מתוך לקוחות אלה היו ישראלים או בעלי זיקה לישראל.

רשימת הלקוחות המלאה הועברה לאחרונה מממשלת צרפת לידיה של רשות המסים הישראלית, כאשר חלקים ממנה דלפו בהדרגה לתקשורת כבר במהלך השבועות שלפני כן. בין השמות הישראלים הבולטים שנחשפו בינתיים באמצעי התקשורת נמצאים יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי, בעלי חברת כתר סמי וטובה סגול, ואיש הבידור והטלוויזיה ארז טל. בימים אלה עורכת הרשות בדיקות לגבי הכספים שהוחזקו באותם חשבונות, בניסיון לברר האם בעליהם דיווחו כחוק על הכנסותיהם או שמא שמרו את קיומן לעצמם. יש לציין כי החזקת חשבון בבנק זר אינה מהווה עבירה על החוק בפני עצמה, כל עוד ההכנסות בחשבון (כגון הכנסות מריבית) מדווחות למס הכנסה כחוק.

כעת, נשאלת השאלה מה יעלה בגורלם של אותם ישראלים שאכן נעזרו בשירותיו של הבנק באותה תקופה על מנת להעלים מסים, בהתחשב בעובדה שחלפו בין 8 ל-10 שנים מאז ביצוע העבירה. האם ניתן להסתמך על חוקי ההתיישנות במקרה זה? או שמא עדיף לפנות להליך גילוי מרצון כדי לצמצם נזקים?

מהם העונשים על עבירות מס?

לפי פקודת מס הכנסה, אדם שביצע עבירות מס חשוף להגשת כתבי אישום כנגדו, להרשעה בפלילים ולעונשים הנעים בין קנסות כספיים ועד למאסר בפועל. עם זאת, קיימת הפרדה במסגרת החוק בין שני סוגים של עבירות: הסוג הראשון הוא עבירות מס טכניות, מושג המתייחס לעבירות שבוצעו בשוגג וללא כוונה להשתמט מתשלום מסים, כגון אי הגשת דוח במועד, אי תשלום ניכויים וכיו"ב. הסוג השני נקרא עבירות מהותיות, וכאן הכוונה לעבירות שבוצעו מתוך ידיעה וכוונה להעלים מס, כמו השמטת הכנסות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים או הגשת דוחות כוזבים. העונש המוטל תואם כמובן את סוג העבירה שבוצעה, כאשר העונש על עבירה מהותית עשוי להגיע ל-5 עד 7 שנות מאסר. אך כמו בעבירות אחרות, גם כאן נקבעה בחוק תקופת התיישנות, שלאחריה, במידה ולא ננקטו עדיין הליכים פליליים, העבירה מתיישנת ולא ניתן עוד לפתוח בהליך פלילי נגד העובר על החוק.

מתי חלה התיישנות על עבירות מס?

חוק סדר הדין הפלילי הוא זה שקובע את תקופת ההתיישנות לגבי הגשת כתב אישום על עבירות שונות. גם כאן ישנה חלוקה לפי סוגים שונים של עבירות בדרגות חומרה שונות – חטא, עוון ופשע. תקופת ההתיישנות של העבירה תלויה בחומרת העבירה ונעה בין שנה אחת לעבירה הפלילית הקלה ביותר לבין 20 שנה לעבירה החמורה ביותר. בתום תקופת ההתיישנות לא ניתן עוד לפתוח בהליכים פליליים כנגד הנאשם בעבירה.

בכל הנוגע לעבירות מס, נקבע כי ההתיישנות על עבירה טכנית תחול לאחר 6 שנים משנת המס בה בוצעה העבירה, ואילו במקרה של עבירה מהותית תקופת ההתיישנות תחול 10 שנים לאחר שנת המס בה בוצעה העבירה.

עם זאת, פתיחת חקירה, הגשת כתב אישום או פתיחה בהליכים משפטיים כנגד החשוד בעבירה קוטעים את תקופת ההתיישנות, ובתחילתם מתחיל תהליך ההתיישנות מחדש. במקרים של עבירות מהותיות, תקופת ההתיישנות תחל מחדש עם סופו של ההליך האחרון כנגד החשוד בעבירה.

אם כך, תקופת ההתיישנות על עבירות מס ארוכה יותר מזו שנקבעה לגבי עבירות פליליות אחרות, וזאת בשל העובדה שהחוק רואה עבירות מס בחומרה רבה במיוחד. לכן, אדם שביצע עבירת מס יהיה חשוף במשך תקופה ארוכה יותר לחקירה פלילית מרגע ביצוע העבירה, מאשר אדם שביצע עבירה בסדר גודל דומה שאינה קשורה לענייני מסים. בנוסף, נסיבות ביצוע העבירה, פרק הזמן שבמהלכו בוצעה והסכומים הכספיים המעורבים – כולם עשויים להשפיע על משכה של תקופת ההתיישנות.

גורם נוסף המשפיע על תקופת ההתיישנות בעבירות מס הוא קיומה של "עבירה נמשכת". על פי פסיקת בית המשפט העליון, יש להפריד בין עבירה חד-פעמית ורגעית לבין עבירה שממשיכה להתקיים למשך תקופה גם לאחר עצם ביצועה, כאשר מבצע העבירה מתמיד בהתנהגות הדוחה את השלמת העבירה.

עבירות כמו אי הגשת דוחות או השמטת דיווח מוגדרות לרוב כעבירות נמשכות, המתקיימות בנפרד בכל שנת מס בה חלה על הנישום חובת דיווח שלא מולאה וכל עוד לא הסיר הנישום את המחדל או הליקוי שביצע. במילים אחרות, בכל יום בו הנישום לא הגיש את הדוחות כאילו המשיך לבצע את העבירה. במקרים של עבירה נמשכת, קיימת אפשרות להארכת תקופת ההתיישנות גם מעבר למשך הקבוע בפקודה.

להמתין להתיישנות – הימור מסוכן

ניתן להסיק, אם כך, כי על אף העובדה שעבר כמעט עשור מאז בוצעו עבירות העלמת המס בסניף השוויצרי של HSBC, לא מובטח כלל כי יוכלו לקוחותיו הישראלים של הבנק להשתמש בטיעון ההתיישנות להגנתם במקרה זה; הדבר יהיה כפוף להיקף, למשך ולנסיבות שבהם היו מעורבים בביצוע העבירות.

לאור התפתחויות אלה, מדווחת רשות המסים על גידול משמעותי בכמות הפניות להליך של גילוי מרצון של ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים זרים. נוהל גילוי מרצון, שחודש לפני מספר חודשים על ידי רשות המסים, מאפשר לתושבים ישראלים להצהיר מרצונם בפני הרשות על הון ונכסים בלתי מדווחים ובכך להימנע מנקיטת צעדים פליליים כנגדם בשל עבירות אלה, ומהווה הזדמנות פז עבור מחזיקי חשבונות בלתי מוצהרים בחו"ל לשלם את המס בו הם חייבים מבלי להסתבך בפלילים.

לא משתלם: העונשים המוטלים על מעלימי מס

בשנים האחרונות מנהלת רשות המסים מלחמה נחושה כנגד תופעת ההון השחור בישראל, ובמסגרתה גם המאמצים לחשיפתם ולכידתם של מעלימי מס הוגברו משמעותית. מאות חקירות סמויות וגלויות מתנהלות מדי שנה, ועברייני מס בכל סדרי הגודל נחשפים ועומדים בפני הגשת כתבי אישום פליליים.

לפי פסיקת בית המשפט העליון, עבירות מס גורמות לנזק כלכלי משמעותי לקופת המדינה ולמשק, ולכן יש לראותן כעבירות כנגד כל אזרחי המדינה. עקב כך, הנטייה הכללית של בתי המשפט היא להחמיר בעונשים על עבירות אלה, וזאת על מנת לשלוח מסר חד של הרתעה ולצרוב בתודעה הציבורית כי העלמת מס אינה משתלמת.

עם זאת, ראוי לציין כי קיימת התחשבות בסוג העבירה ובמניעים שמאחוריה: קיימת הפרדה בעיני החוק בין עבירת מס טכנית, כזו שנעשתה בשוגג או מתוך חוסר ידע, לבין עבירת מס מהותית, שנעשתה במכוון ומתוך ידיעה שמדובר בעבירה על החוק.

עבירת מס טכנית

עבירות מס טכניות הן כאלה שאין מאחוריהן כוונה פלילית לביצוע העבירה, ובמקרים אלה מספיקה הוכחת עצם ביצוע העבירה על מנת להטיל עונש על הנישום. דוגמאות לעבירות טכניות נפוצות:

-אי הגשת דוחות שנתיים במועד
-אי הגשת הצהרת הון
-אי העברת ניכויים
-אי-דיווח על מחזור עסקאות לצורך תשלום מקדמות

הגברת האכיפה של השנים האחרונות חלה גם בכל הנוגע לעבירות טכניות. אך בעוד שלפי פקודת מס הכנסה העונש על חלק מהעבירות הטכניות הנפוצות הוא שנת מאסר בפועל, מדיניות רשות המסים ברוב המקרים של עבירות מסוג זה היא הטלת קנסות כספיים ולא הגשת כתב אישום פלילי, וזאת במטרה להקל את העומס על בתי המשפט ועל רשויות האכיפה.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על החלטת המדינה אם להגיש כתב אישום פלילי על הנישום או להסתפק בהטלת קנס מנהלי. בין השאר יילקחו בחשבון נסיבות כגון הסרת המחדל לאחר גילויו, הרקע הפלילי של הנישום וכן נתונים אישיים כגון גיל הנישום ומצבו הבריאותי. ככלל, ניתן לומר כי הגשת כתב אישום פלילי על עבירת מס טכנית נעשית במקרים חריגים וחמורים במיוחד.

עבירת מס מהותית

עבירות המס המהותיות מוגדרות ככאלה שנעשו במודע ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מס או לסייע בידיו של אדם אחר להתחמק מתשלום מס. כחלק מהמגמת הגברת האכיפה והענישה המתוארת לעיל, נוטים בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר במיוחד במתן עונשים כלפי עבירות מס מהותיות ולהטיל עונשי מאסר ממושכים וקנסות כספיים כבדים במקרים כאלה. עם זאת, גם במקרים של עבירות מהותיות, יבחן השופט את נסיבות ביצוע העבירה ואת הרקע והנסיבות האישיות של הנאשם הספציפי, ויביא בחשבון גורמים אלה במתן פסק הדין.

דוגמאות לעבירות מס מהותיות:

-השמטת הכנסות
-ניהול פנקסי חשבונות כוזבים
-הגשת דוחות כוזבים
-הוצאת חשבוניות פיקטיביות
-סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס

כיצד ניתן להימנע מהעמדה לדין פלילי?

  1. גילוי מרצון: נכון לרגע זה, רשות המסים מציעה הזדמנות פז לאזרחים המחזיקים בהון לא מוצהר להכשיר את כספם מבלי להסתכן בהשלכות פליליות. על פי הנוהל, שתוקפו הוארך לאחרונה על ידי רשות המסים עד לסוף שנת 2016, נישומים שיצהירו מיוזמתם על הון ונכסים שהוסתרו עד כה וישלמו את המס והקנסות הנדרשים – לא יינקטו כל צעדים פליליים כנגדם. הוראת השעה המתלווה לנוהל גילוי מרצון אף מאפשרת לנישומים להגיש את הבקשה באופן אנונימי, ולהחליט רק לאחר קביעת גובה השומה אם ברצונם להשלים את התהליך או לא. הנוהל תקף רק לגבי מקרים בהם טרם נפתחה חקירה מטעם רשות המסים.
  1. הסרת המחדל: על אף עמדתם הנוקשה של בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לעבירות מס, עצם הסרת המחדל שהתגלה נתפסת כאינדיקציה לחרטה מצד הנאשם וכן כתיקון הנזק שנעשה לקופה הציבורית, ולכן מהווה עילה להפחתת העונש ואף פותחת פתח להסדר טיעון מקל (למשל עבודות שירות במקום עונש מאסר בפועל).
  1. כופר כסף: במקרים מסוימים של עבירות מס מהותיות, קיימת אפשרות להמיר את קיום ההליך הפלילי בתשלום כסף למדינה, המכונה כופר. הדבר מאפשר לנאשם להימנע מההליך הרגיל, הכולל הגשת כתב אישום כנגדו, דיון בבית המשפט וקבלת פסק דין, שלרוב מורה על ענישה חמורה הכוללת עונש מאסר וקנס כספי כבד. במקום תהליך ארוך ורב סיכונים זה, ישלם הנאשם כופר בנוסף למס שעליו לשלם, ובכך יחסוך זמן, כסף וסיכוי לענישה חמורה כנגד העבירה שביצע. ברשות המסים קיימות ועדות כופר האחראיות לדון ולקבל החלטות בעניין הטלת כופר על עברייני מס, בהתאם לשיקולים רבים ושונים, כגון חומרת העבירה, מצבו האישי של הנאשם, מידת מעורבותו בביצוע העבירה, קיומן של עבירות קודמות ועוד. לאחר קביעת הועדה, יכול מבצע העבירה להחליט האם הוא מעוניין לשלם את סכום הכופר שהוטל עליו או להמשיך בהליך הפלילי כנגדו בבית המשפט.

כיצד להתמודד עם חקירה של רשות המסים

 

רשות המסים נמצאת בימים אלה בעיצומו של מאבק נחוש כנגד תופעת ההון השחור, ומורידה את הכפפות בטיפולה בחשודים בהעלמת מס מכל סדרי הגודל. מחלקות המודיעין והחקירות של הרשות עברו להילוך גבוה ומזמנות מאות חשודים ועדים לחקירה בכל שנה- חלקם מופיעים לאחר מכן במדורי החדשות, אך רובם נותרים אנונימיים. אם גם אתם מצאתם עצמכם מזומנים לחקירת מס באופן רשמי, או שהתעורר בכם החשד כי מתנהלת נגדכם חקירה סמויה, חשוב שתהיו מודעים למכשולים האפשריים שלפניכם על מנת שתוכלו לנהוג בתשומת לב ובזהירות ולצאת בשלום מהתסבוכת.

שלב החקירה הסמויה

חלק מסמכויותיה של רשות המסים הוא קיום חקירה סמויה בעניינם של חשודים בעבירות מס, במטרה להשיג ראיות מפלילות כנגדם לפני שימשיכו לביצוע חקירה גלויה. אמצעי החקירה הזמינים לרשות בשלב זה כוללים, בין השאר, האזנות סתר, ביצוע מעקבים, חדירה לחשבונות בנק ומחשבים פרטיים ועוד – והכל במסגרת החוק.

סימנים לקיומה של חקירה סמויה

אם אתם עצמאים או בעלי עסק, ברוב המקרים יוודע לכם עד מהרה אם מתקיימת חקירה סמויה בעניינכם, שכן חקירות אלה כוללות לעתים קרובות גם תשאול של ספקים, לקוחות ושל רואה החשבון של החברה. בשלב מתקדם של החקירה הסמויה תתבקשו גם להעביר חומרים לרשות המסים.

אם יש לכם חשד שמתקיימת חקירה לגביכם, ראשית כל תרצו להימנע מפעולות שעשויות להתפרש כניסיון לשבש את מהלכה התקין, שכן כל ניסיון כזה עלול להחמיר משמעותית את מצבכם. כך, למשל, יצירת קשר עם עדים פוטנציאליים בפרשה או השמדת מסמכים רלוונטיים עשויות להיתפס כניסיון לתיאום עדויות או השמדת ראיות, עבירות חמורות בפני עצמן ללא קשר לעבירות המס.

בנוסף, כאשר אנו נתקלים בבעיות מול מס הכנסה, האינסטינקט הראשוני של רבים מאיתנו הוא ליצור קשר עם רואה החשבון להתייעצות. במקרה של חקירת מס, חשוב לזכור כי בניגוד לעורך דין, רואה חשבון אינו מחויב בסודיות כלפיכם במקרה בו יועמד לחקירה בעצמו, אז חלה עליו החובה לחשוף כל המידע שחלקתם עמו- ואף סביר שיעשה זאת כדי לנקות עצמו מאשמה. באופן כללי, מומלץ מאוד שלא לשתף איש במידע שיכול להפליל אתכם, ומיד עם התעוררות החשד כי מתנהלת נגדכם חקירה לפנות לעו"ד בתחום המיסים לייעוץ משפטי מקצועי. בניגוד לחשש הנפוץ כי עצם הפניה לעו"ד עלולה להעיד על אשמה, זוהי זכותכם המלאה לבקש ייעוץ משפטי ואין בכך כדי להעיד על מעורבותכם במעשים פליליים.

למעשה, מאחר וחקירות מס נוטות להיות מסועפות ועתירות פרטים, תזדקקו לעזרה מקצועית בכדי לגבש את העובדות של סיפורכם ולהסביר את העניינים מנקודת המבט שלכם, מבלי להסתבך ולהתבלבל תחת לחץ החקירה. ייתכן כי ביצעתם עבירה בתום לב מתוך חוסר ידע, ייתכן כי חלה טעות במהלך החקירה ואתם חפים מכל אשמה. החוקרים, מתוקף תפקידם ומתוקף הראיות שאספו, ינסו להוכיח אחרת, ומאחר והם בקיאים בחוקי המס ובטקטיקות רבות ומתוחכמות יותר או פחות להעלמת מס, סביר להניח כי תהיו בעמדת נחיתות משמעותית מולם אם לא תגייסו לצדכם מומחה הבקיא ומנוסה לא פחות מהם.

שלב החקירה הגלויה

בתום החקירה הסמויה, במידה ונאספו מספיק ראיות ומידע להצדקת המשך בדיקת המקרה, תיפתח חקירה גלויה בעניינו של החשוד. לרוב, על מנת למנוע אפשרות של תיאום עדויות, הסתרת או השמדת ראיות, ייערך מבצע מתואם במסגרתו יגיעו חוקרי המסים בו זמנית לכל מקום בו עשויות להיות ראיות לביצוע עבירת המס. החוקרים יגיעו לבית העסק או המשרד של החשוד ולעתים אף לביתו הפרטי, זאת בכפוף לצו בית משפט על סמך הראיות שנאספו בשלב החקירה הסמויה.

כאשר מגיעים חוקרי המס לביתו של החשוד, חובה עליהם להיצמד להוראות הצו, בו מצוין בין השאר מה בסמכותם לאסוף כראיות (למשל מחשבים או טלפונים סלולריים). בנוסף, חשוב לדעת כי החיפוש בבית הנחקר חייב להתבצע בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים, אחרת ייחשב החיפוש לא חוקי וכל הראיות שנאספו במסגרתו כפסולות.

שימו לב – זכותכם ליצור קשר עם עורך הדין שלכם לפני תחילת החקירה, ומומלץ מאוד לנצל את הזכות הזו. ייתכן וכחלק מטכניקת החקירה, ינסו החוקרים לדלות מכם פרטי מידע באמצעות שיחה לא פורמלית, כביכול מחוץ לפרוטוקול. היזהרו שלא להתפתות, וזכרו – כל שיחה שלכם עם החוקרים הינה לפרוטוקול, ועשויה לשמש כנגדכם בבית המשפט. יתרה מזאת, בתי המשפט מייחסים אמינות יתרה לגרסה הראשונית מפי הנחקר, שכן טרם היה לו זמן לעבד את המידע ולהתאים אותו לצרכיו. לכן, אל תהססו לשאול את החוקרים האם אתם מושא החקירה, ובאם התשובה היא כן צרו קשר עם עורך דין באופן מיידי והימנעו מלענות על שאלות. גם כאשר אתם נחקרים כעדים, ולא כחשודים העיקריים של המקרה, נקטו בזהירות יתרה ודעו כי תמיד קיימת הסכנה שתהפכו מעדים לחשודים אם יתגלה מידע המפליל אתכם.

לאחר שיסתיים החיפוש, במידה ונמצאו ראיות לעבירה, יודיעו החוקרים לנחקר כי הוא מעוכב לחקירה או למעצר ויבקשו ממנו להתלוות אליהם להמשך החקירה במשרדי מס הכנסה.

מעצר וחקירה

כאמור, מומלץ לזמן את עורך הדין שלכם בשלב מוקדם ככל האפשר של התהליך, בין השאר מאחר וזכותם של החוקרים לקיים את החקירה גם בהיעדרו. במהלך החקירה עצמה זכאי הנחקר למספר זכויות בסיסיות חשובות, מעבר לזכות לייעוץ מטעם עורך דינו: הזכות לאי-הפללה, זכות השתיקה והזכות להגנת הפרטיות, וכמובן הזכות לתנאים סוציאליים בסיסיים כמו אוכל, שתיה, הפסקות עישון ומנוחה סבירה בין החקירות. בנוסף, זכותו של הנחקר להקליט את החקירה.

בהיעדר הדרכה מצד עו"ד, יש להיזהר מאוד במתן תשובות לחוקרים. אם אינכם מבינים את השאלה או שאינכם זוכרים את האירועים אודותיהם אתם נשאלים, מוטב להימנע מלענות מאשר להיתפס בטעות או בשקר. בכל מקרה עדיף לענות כמה שיותר בלקוניות על מנת שלא לחשוף פרטים שעשויים לפעול לרעתכם.

בסיום החקירה, תתבקשו לחתום על רישום הדברים שנאמרו כפי שנערך על ידי החוקר. חשוב לקרוא בעיון תיעוד זה ולהעמיד דברים על תיקונם במידה וישנן טעויות. לאחר החקירה, דאגו לערוך רישום משלכם של התנהלותה עד לפרטי פרטים, כולל תשובותיכם לשאלות החוקרים. הדבר יסייע בידיכם בידי עורך הדין שלכם להבין לאן נושבת הרוח ולעזור לכם להתכונן להמשך בהתאם.

"סוויס ליקס": נחשפו העלמות מס בחטיבה השוויצרית של HSBC

מדורי הכלכלה בארץ ובעולם סוערים בשבועות האחרונים סביב חשיפתה של פרשה מביכה שבמרכזה הזרוע השוויצרית של הבנק הגדול ביותר בבריטניה, HSBC. תחקיר עיתונאי רחב היקף מגלה כי הבנק סייע לכ-30,000 מלקוחותיו לבצע הונאות מס בסדר גודל כולל של כ-120 מיליארד דולרים בין השנים 2005-2007. על פי הנתונים, כחמישית מהלקוחות המעורבים בפרשה הם ישראלים או בעלי קשרים לישראל, מה שמציב אותנו במקום ה-6 מבין המדינות המעורבות בפרשה.

על פי המידע שנחשף, הבנק איפשר ללקוחותיו בדרך קבע למשוך מזומנים במטבעות זרים שלא נעשה בהם שימוש בשוויץ, שיווק באגרסיביות תכניות שאפשרו ללקוחותיו האמידים להימנע מתשלום מסים, שיתף פעולה עם כמה מהלקוחות על מנת להסתיר חשבונות בלתי מוצהרים מרשויות המס במדינות המוצא שלהם ואף סיפק שירותים לעבריינים בינלאומיים, אנשי עסקים מושחתים וגורמים אחרים ברמת סיכון גבוהה.

הפרשה, שזכתה לכינוי "סוויס ליקס", מבוססת על ההדלפה הגדולה ביותר של מידע בנקאי בהיסטוריה, ונחשפה הודות לתחקיר עיתונאי משותף מטעם ה-BBC , הגרדיאן והעיתון הצרפתי "לה מונד" בהובלת ה-ICIJ (International Consortium of Investigative Journalists). על אף העובדה כי לרשויות מס מסביב לעולם היתה גישה למסמכים המודלפים עוד משנת 2010, התמונה המלאה של התנהלות הבנק השוויצרי מעולם לא נחשפה לעיני הציבור עד ממש לאחרונה. כעת, נחשפים כמעט מדי יום עוד ועוד אח"מים ששמם נקשר למאורעות, ביניהם מלך ירדן עבדאללה השני, מלך מרוקו מוחמד השישי, כמה מעשירי אירופה הגדולים וגם דמויות מעולם האופנה והבידור כמו השחקן כריסטיאן סלייטר והדוגמנית אל מקפירסון. בנוסף לכל אלה נחשפו גם קשרים למקורבי נשיא מצרים המודח חוסני מובארק ונשיא סוריה בשאר אסד.

המדליף – עובד הבנק לשעבר

המקור למידע שהודלף הוא אדם בשם הרווה פאליצ'יאני, עובד לשעבר במחלקת אבטחת המידע של הבנק, שפרץ לתיקי הלקוחות ואסף מידע אודות שמותיהם, מדינות המוצא שלהם, סכומי הכסף שהוחזקו בחשבונותיהם ואף רישומים מתוך שיחות טלפון ופגישות בין נציגי הבנק לבין הלקוחות. פאליצ'יאני ברח עם המידע לצרפת, על מנת לחמוק מהמשטרה שהיתה בעקבותיו בשל הפרת חוקי הסודיות הבנקאית השוויצרים הנוקשים (שעברו מאז שינויים מרחיקי לכת והפכו לגמישים הרבה יותר).

הרשויות בצרפת עצרו אותו, אך סירבו להסגירו לשוויץ מתוך ההבנה שהמידע שבידיו יוכל לעזור להם לזהות אלפי מעלימי מס צרפתים. פאליצ'יאני חי כיום בצרפת תחת הגנה. ב-2010, צרפת הכינה רשימה חסויה של השמות שהודלפו עבור מדינות נוספות. הרשימה, שכונתה "רשימת לגארד" על שם שרת האוצר של צרפת דאז כריסטין לגארד, הובילה לשורת מעצרים ביוון, ספרד, ארה"ב בלגיה, ארגנטינה ובריטניה.

מתכונת בקרת נזקים

תגובתו הראשונית של הבנק לחשיפת הפרשה היתה דרישה גורפת כי ה- ICIJ ישמיד את המידע אשר ברשותו. רק לאחר שהתוודעו להיקף הממצאים של צוות החקירה הבינלאומי, הוציאו HSBC תגובה פייסנית יותר לפיה הבנק מכיר בכך שהסטנדרטים של הסניף השוויצרי של הבנק בכל הקשור לתאימות ופיקוח על התנהלות נאותה היו נמוכים בהרבה בזמנו מכפי שהם היום, ולא תאמו את מדיניות הבנק בכללותה. בהצהרה הכתובה שפורסמה על ידי הבנק צוין גם כי "ננקטו צעדים משמעותיים במהלך השנים האחרונות על מנת ליישם רפורמות ולסלק לקוחות שלא עמדו בסטנדרטים החדשים והגבוהים של HSBC, כולל אלה שהיה לנו חשש באשר למידת הציות שלהם לחוקי המס". עוד נכתב בהצהרה כי כמות החשבונות בסניף השוויצרי צנחה בכמעט 70% מאז 2007, וכי הם מקפידים לשתף פעולה עם רשויות המס השונות.

עם זאת, הדי הפרשה סירבו לשכוך ואף הלכו וגברו, מה שכנראה הביא בשבוע שעבר את הבנק לפרסם הודעה נוספת בכמה מעיתוני בריטניה הגדולים. בהודעה התנצל מנכ"ל הבנק על הפרשה בפני צוות הבנק ולקוחותיו, הבטיח שוב כי החטיבה השוויצרית עברה רפורמה מקיפה ואף ציין כי "אין לנו שום תיאבון לעשות עסקים עם לקוחות שחומקים מתשלום המסים שלהם או לא עומדים בסטנדרטים שלנו לגבי עבירות פיננסיות".

הקשר הישראלי

הונם של כ-6200 הישראלים שהחזיקו בחשבונות ב-HSBC שוויץ בתקופה המדוברת מגיע לכ-10 מיליארד דולר, כאשר לא ברור עדיין כמה מתוך סכום זה דווח לרשות המסים כחוק. חשבון הבנק הגדול ביותר שהשתייך לישראלי היה בהיקף של 1.5 מיליארד דולר.

עיתונאי "הארץ" אורי בלאו, הנציג הישראלי בצוות העיתונאים הבינלאומי שחקר את הפרשה, חשף כי בין בעלי החשבונות נמנים גם יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, שטוען כי ההכנסות מהחשבון דווחו ושולם עליהן מס בישראל. כמו כן עלו שמותיהם של איש העסקים בני שטיינמץ ואחיו דניאל שטיינמץ, שהחזיקו יחד סכום של כ-100 מיליון דולר בבנק. עוד שמות ישראלים בולטים שנעזרו בשירותיHSBC שוויץ באותן שנים – איש העסקים צדיק בינו, עוה"ד דורון כהן המקורב לאהוד ברק והרב דוד פינטו.

על פי דיווח של המגזין הכלכלי "גלובס", רשות המסים הישראלית טרם קיבלה לידיה את המידע אודות החשבונות הישראליים המופיעים ברשימה, אך בימים אלה מתבצעת פניה רשמית לממשלת צרפת לקבלת החומרים מתוקף אמנת המס בין המדינות. במקביל, ממשיכה הרשות בחקירתה המקיפה בפרשת UBS, במסגרתה נתגלה כי ישראלים העלימו מס בהיקף של מיליארדי דולרים דרך הבנק השוויצרי.

באשר להשלכות פרשת HSBC, ניתן לצפות כי בדומה לפרשות קודמות במתכונת זו גם הפעם יישמעו קריאות מצד ממשלות ברחבי העולם לנקוט אמצעים חריפים אף יותר כנגד מקלטי מס, זאת כאשר היום נעשים מהלכים מרחיקי לכת בכיוון. פרשת "סוויס ליקס" היא ככל הנראה הוכחה נוספת לכך שימיה של הסודיות הבנקאית ספורים, והמשימה של העלמת כספים עומדת להפוך לכמעט בלתי אפשרית עבור רוב אזרחי העולם.

עוד חורים בגבינה: "פרשת הבנק השוויצרי" והשלכותיה

באוקטובר 2014 פורסם כי מנהל רשות המסים, משה אשר, ביקר בציריך, שוויץ, לסדרת פגישות עם כמה מראשי הבנקים המובילים במדינה. מטרתן המוצהרת של פגישות אלו היתה קבלת מידע אודות חשבונותיהם של הלקוחות הישראלים של בנקים אלה, לצרכי גביית מסים. אשר הצהיר כבר בחודשים שקדמו לפגישה זו כי בידיה של רשות המסים רשימות של אלפי ישראלים המחזיקים סכומי כסף גדולים בחשבונות בחו"ל, וכי בכוונתה של הרשות לטפל בהון השחור אשר מוסתר להערכתם בחשבונות אלה, שהיקפו נאמד בעשרות מיליארדי דולרים.

כחודש לאחר ביקורו של אשר בשוויץ, הותר לראשונה לפרסום כי רשות המסים ניהלה במשך תקופה ארוכה חקירה סמויה בחשד להעלמות מס בהיקף של מיליארדי שקלים, מכספים המוחזקים ע"י ישראלים בחשבונות בנק לא מדווחים בשוויץ. בין העצורים המרכזיים בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בכיר בבנק השוויצרי UBS, שנעצר עוד בסוף חודש יוני בחשד שסייע בידי לקוחותיו הישראלים של הבנק להעלים מס.

במהלך חקירתו של אליאס עלה כי במסגרת תפקידו נהג להגיע לישראל ולקיים מפגשים חשאים עם לקוחות, על מנת לחסוך מהם את הסיכון שבהעברת הוראות לביצוע דרך הטלפון ואמצעי תקשורת אחרים הנתונים תחת מעקב. תוך כדי החיפושים שנערכו במסגרת חקירתו של אליאס נמצאו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בלתי מדווחים בשוויץ, בהם טיפל במסגרת תפקידו.

במסגרת הפרשה, הידועה כ"פרשת הבנק השוויצרי", נעצרו עד כה כ-30 חשודים, ביניהם בעליה של רשת מרפאות מצליחה בחו"ל, שהעבירו הכנסות של כ-15 מיליון יורו למספר חשבונות בנק סודיים מחוץ לישראל על מנת להימנע מתשלום מס.

השלכות הפרשה

בחודשים שחלפו מאז חשיפת הפרשה נחשפו שמותיהם של עוד ועוד גורמים מעורבים, ובמקביל החלו הבנקים השוויצרים בהסקת מסקנות ובקרת נזקים מהירה בכל הנוגע חשבונותיהם של הלקוחות הישראלים שלהם.

בינואר 2015 הציפו הבנקים השוויצרים את לקוחותיהם הישראלים בדרישות לאישורים על כך שנכסיהם המוחזקים אצלם דווחו כחוק לרשות המסים בישראל, או לכל הפחות אישור על כך שבעל החשבון החל בהליך של גילוי מרצון אודות נכסים אלה.

דרישה מסוג זה לא היתה אופיינית לבנקים השוויצרים עד לא מזמן, שכן השמירה על הסודיות הבנקאית נחשבה בשוויץ לערך עליון ממש עד לשנים האחרונות. אלא שעקב לחצים כבדים מצד ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, שנבעו ממלחמתם בתופעת ההון השחור, נאלצה שוויץ ליישר קו עם המגמה העולמית של שקיפות פיננסית ולהגמיש משמעותית את מדיניות הסודיות הבנקאית הידועה שלה, כך שתוכל לשתף פעולה עם רשויות המס של המדינות השונות במאבקן נגד מעלימי המס.

על מנת להכין עצמם לרגע בו יידרשו לשתף מידע אודות החשבונות של לקוחותיהם הזרים עם רשויות המסים השונות, ולהימנע מסיבוכים קשים כגון אלה שחוו בנקאי UBS, החלו בנקים רבים לבקש מלקוחותיהם אישורים מהסוג שהוזכר לעיל. בשוויץ, פנו הבנקים תחילה ללקוחותיהם האמריקאים והאירופאים, ולאחרונה עברו לטפל גם בלקוחותיהם הישראלים.

ראוי לציין כי בעוד ההצהרה הנדרשת על ידי הבנקים השוויצריים עשויה להכביד על הלקוחות הישראלים בכך שהיא מאלצת אותם להיעזר ביועץ מס לצורך מילוי הטפסים, או אף להגיש לרשות המסים בקשה לגילוי מרצון על נכסים לא מדווחים, יש גם יתרון מסוים בהסדרת הנושא; לאחר הגשת הטפסים והוכחת תשלום המס, יכולים הלקוחות הישראלים לעבור ביתר קלות בין הבנקים בשוויץ ולהשיג לעצמם תנאים טובים יותר, ולא יהיו מחוייבים עוד להישאר בבנק בו הם נמצאים מתוקף העובדה שאף בנק אחר לא יסכים לקבלם ללא האישור.

גם UBS ממליץ: גילוי מרצון

בעוד שהחקירה בעניין UBS עדיין בעיצומה, הודיע לאחרונה סגן ראש רשות המסים לחקירות, רוני חכם, כי בידי הרשות רשימות נוספות של ישראלים המחזיקים חשבונות בנק זרים, וחקירות נוספות בסדר גודל דומה צפויות להיפתח בקרוב.

על רקע התפתחויות אלה, ראוי להזכיר כי בספטמבר האחרון הודיעה רשות המסים על חידוש נוהל גילוי מרצון, במסגרתו יכולים אזרחים להצהיר על נכסים וכספים שלא דיווחו עליהם בעבר, לשלם עליהם את המס כנדרש ובכך להימנע מנקיטת הליכים פליליים כנגדם על ידי הרשות. בין השאר, מציעה רשות המסים כעת גם את האפשרות להגיש את הבקשה באופן אנונימי. בעקבות פרשת UBS פנו ישראלים רבים לרשות המסים בבקשה לביצוע גילוי מרצון, וכעת הבנק עצמו מעודד גם הוא את לקוחותיו לגשת להליך – לאחרונה אף פרסם רשימה משלו של עורכי דין ורואי חשבון מומלצים היכולים לסייע בתהליך ההגשה.

שוויץ היא כבר לא מקלט מס – כיצד ומדוע?

עד לאחרונה, היתה שוויץ מקלט מס ותיק וידוע מאוד, שמקורו עוד בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. אחד הגורמים המשמעותיים שתרמו למעמדה של שוויץ כמקלט מס היה חוקי הסודיות הבנקאית הנוקשים שלה, שעד לא מזמן כל הפרה שלהם אף נחשבה לעבירה פלילית של ממש בעיני החוק השוויצרי. אך לאחר כמעט מאה שנה של חומת סודיות בלתי חדירה כמעט, בקיעים פנימיים בנאמנות יחד עם לחצים כבדים מצד ארה"ב והאיחוד האירופי דחפו את שוויץ לשנות את המדיניות הותיקה ולהגמיש משמעותית את הכללים שהפכו אותה בעבר, בין השאר, לגן עדן עבור מעלימי מס.

זה לא פשע, אבל…

בעוד שצירוף המילים "חשבון בנק שוויצרי" מתקבל לעתים קרובות כשם קוד להעלמת מס, בניגוד לסטיגמה נפוצה זו אין שום איסור בחוק הישראלי על ניהול חשבון בארץ האלפים. כל עוד האזרח מדווח לרשות המסים על פעילותו ונכסיו מעבר לים ומשלם את המס בו הוא חייב על הכנסותיו, אין כאן שום עבירה על החוק.

ובכל זאת, לסטיגמה הידועה ישנם שורשים במציאות, שכן מדיניות הסודיות הבנקאית הותיקה והמחמירה של שוויץ היוותה בעבר מצע פורה לעברייני מס מרחבי העולם כולו, שניצלו את הדיסקרטיות הקיצונית שהציעו הבנקים השוויצריים על מנת לבצע, בין השאר, עבירות של העלמת מס בקני מידה גדולים מאוד. אך על אף המסורת, ניתן לראות בשנים האחרונות כי שוויץ נכנעת אט-אט ללחצים הגוברים של ארה"ב והאיחוד האירופי, ומצטרפת לגל שינויי המדיניות הנרחבים המתרחש ברחבי העולם, שינויים שנועדו להעצים את השקיפות הפיננסית ולהקשות משמעותית על אזרחים המנצלים את הסודיות הבנקאית במדינות זרות כדי להעלים מס.

מה הוביל לשינוי?

המשבר הכלכלי של שנת 2008 שנבע מארה"ב והמשיך והתפשט לשאר העולם הביא את ארה"ב למצוד רחב היקף אחר מעלימי המס, כחלק מתכנית כוללת לצמצום הגרעון התקציבי שלה, שהגיע לשפל חדש בעקבות המשבר. בעקבות ארה"ב ארגון ה-OECD הכריז אף הוא מלחמה על תופעת ההון השחור בקרב המדינות החברות בו, ואחד הצעדים המהותיים בהם נקט במסגרת מלחמתו זו היה הפעלת לחצים כבדים על שוויץ על מנת לגרום לה לשנות את מדיניות הסודיות הבנקאית הנוקשה הידועה שלה לטובת הצטרפות למאבק המחריף במעלימי המס הזרים. בין השאר, הושמה שוויץ לתקופה מסוימת ב"רשימה האפורה" של ה-OECD למקלטי מס שמסרבים לשתף פעולה עם הארגון בכל הנוגע לשיתוף מידע בינלאומי בנושאי מס.

במקביל ללחצים אלה מבחוץ, שוויץ חוותה גם התפוררות פנימית במעמדה כמקלט מס, כאשר בדומה למדינות מערביות נוספות החלה בה תופעה של הדלפות מידע על ידי עובדי המוסדות הכלכליים הפיננסיים. אחת הפרשות הבולטות בתחום זה התחוללה בשנת 2009, כאשר בנקאי אמריקאי בשם ברדלי בירקנפלד, שעבד במשך כ-15 שנה במערכת הבנקאות השוויצרית הקפדנית, הדליף לממשל האמריקאי ראיות חותכות לכך שבנק UBS השוויצרי סייע בידי אזרחים אמריקאיים רבים להעלים מס בשיטות שונות ובלתי חוקיות.

פרשה זו הפנתה את תשומת לבה של ארה"ב לשוויץ, וגרמה למעצמה לפתוח במאבק אינטנסיבי נגד UBS השוויצרי – ולא רק נגדו. בתוך שנתיים מפרשת UBS פתחה ארה"ב בחקירות נגד 11 בנקים שוויצרים נוספים. מדינות האיחוד האירופי לקחו חלק במאבק גם הן, ובגיבוי ה-OECD תבעו המעצמות המערביות הגדולות שינויים מרחיקי לכת בחוקי הבנקאות השוויצרים.

אז מה נשתנה?

בשנת 2011 נכנעה שוויץ ללחצים הרבים שהופעלו עליה והכריזה על רפורמה מקיפה בחוקי הסודיות הבנקאית שלה, במטרה מוצהרת למנוע מתושבים זרים בתחומה לנצל את חוקיה על מנת להעלים מס ממדינות האם שלהם. בין השאר, ביטלה שוויץ את האבחנה שהיתה נהוגה בה בעבר בין "העלמת מס" ל"הונאת מס", כאשר המושג הראשון מתייחס לאי-דיווח על הכנסות בעוד שהשני מתאר מצב של דיווח שקרי אודותיהן. אם בעבר אי-דיווח על הכנסות לא נחשב לעבירה על פי החוק השוויצרי, כיום עקב שינוי החקיקה הפנימי גם מצב זה נחשב כהונאה ובמקרה כזה הבנק השוויצרי מחויב למסור את המידע לרשות המס של מדינת האם.

שינוי נוסף חל במידת הקלות בה מוסרת שוויץ מידע אודות חשבונות הבנק שמוחזקים בתחומה על ידי תושבים זרים. בעבר, במסגרת מדיניות הסודיות הבנקאית הנוקשה שלה, אילצה שוויץ את רשויות המסים הזרות לעבור מסע מכשולים מתיש בטרם תוכלנה לקבל מידע אודות חשבונות הבנק של אזרחי המדינה לה הן שייכות. כיום התהליך נעשה פשוט הרבה יותר, ולרשויות המס הזרות ישנה גישה כמעט בלתי מוגבלת למידע אודות פעילותם הפיננסית של אזרחיהן בשוויץ.

ב-2013 פורסם גם כי שוויץ חתמה מול ארה"ב על הסכם ליישום חוק ה-FATCA האמריקאי, לפיו מחויב כל גוף פיננסי במדינה החותמת להעביר באופן שוטף מידע אודות פעילותם הפיננסית של לקוחותיו האמריקאים לממשלת ארה"ב. ולאחרונה הצטרפה שוויץ גם לאמנה המולטילאטרלית לשיתוף אוטומטי של מידע בנושאי מס, בו חברות נכון לעכשיו יותר מ-80 מדינות נוספות. האמנה מחייבת שיתוף אוטומטי רב-צדדי של מידע בענייני מס בין המדינות החתומות עליה, וישראל צפויה גם היא לחתום על אמנה זו במהלך השנים הקרובות.

ומה לגבי ישראלים?

אמנת המס בין ישראל לשוויץ כוללת גם סעיף העוסק בחילופי מידע בנושאי מסים. בעוד שהנוסח המקורי של סעיף זה היה מצומצם ומוגבל יחסית, בשנת 2011 תוקנה האמנה והורחב היקף המידע המועבר בין רשויות המס הישראלית והשוויצרית. עובדה זו, בנוסף לשינויי החקיקה הפנימיים המחייבים את הבנקים השוויצרים לחלוק מידע אודות לקוחותיהם בנדיבות והמאבק עליו הכריזה רשות המסים הישראלית כנגד ההון השחור, צריכים להוות נורת אזהרה עבור ישראלים המחזיקים חשבונות בנק סודיים בשוויץ.

בעידן זה של חילופי מידע אוטומטיים והתפוררותה המסיבית של הסודיות הבנקאית, אפילו שוויץ אינה מהווה מקום בטוח למי שמבקש להסתיר הכנסות מהמדינה. רשות המסים הישראלית עוקבת מקרוב אחר פעילותם של ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בחו"ל, ובמידה ונמצא מידע אשר מעיד על עבירות מס ביכולתה לנקוט בהליכים אזרחיים ופליליים כנגד העוברים על החוק. העונשים על עבירות מסוג זה עלולים להיות חמורים ביותר, ולכן מומלץ לישראלים המחזיקים כספים לא מדווחים בבנקים זרים, גם אלה השוכנים בשוויץ, לבחון את האפשרות של הליך גילוי מרצון ולנצל את ההזדמנות הניתנת להם כעת על ידי רשות המסים לדווח על הונם מרצונם בטרם ייתפסו, באופן ההולך ונעשה לגמרי בלתי נמנע, על ידי הרשות עצמה.