רשות המסים מרחיבה את מעגל המדווחים

בישראל, כמו ברבות ממדינות ה-OECD, לא נהוגה כיום חובת דיווח כללית למס הכנסה. לעומת זאת במדינות כמו ארה"ב וקנדה, מוטלת החובה להגיש דוח שנתי לרשות המסים לא רק על חברות ועצמאיים, אלא גם על השכירים במשק – כולם נדרשים לדווח מדי שנה על הכנסותיהם והוצאותיהם. הויכוח סביב החלת חובת דיווח כללית גם בישראל ניטש מזה כמה עשורים, כאשר המצדדים במהלך טוענים בעיקר כי הוא יסייע למאבק בתופעת ההון השחור בכך שיחשוף מידע שאינו נגיש לרשות המסים כיום אודות הכנסותיהם של חלק מהתושבים, ואילו המתנגדים אליו טוענים בין השאר כי מדובר במשימה ביורוקרטית הנמצאת מחוץ לגבול יכולותיה של רשות המסים, וכי בסופו של דבר עלותה תעלה על תועלתה.

בעוד שטרם הושגה הסכמה לכאן או לכאן בעניין הדיווח הכללי, רשות המסים עצמה הכריזה בחודשים האחרונים על כוונותיה להרחיב את מעגל המדווחים – ואף נקטה במספר צעדים משמעותיים ליישום כוונות אלה. לפניכם כמה מהצעדים שננקטו עד כה, וכן כמה מהתוכניות להמשך הדרך.

קיץ 2014: מבול של טפסי 5329

בקיץ האחרון שלחה מחלקת המודיעין של רשות המסים יותר מ-100 אלף מכתבים ובהם דרישה למילוי טופס 5329 ("דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל") לתושבים שאינם מגישים דוחות שנתיים באופן רגיל. נמעני המכתבים השתייכו לאחת מכמה אוכלוסיות יעד שנבחרו על ידי הרשות לצורך הרחבת חובת הדיווח, מתוך השערה כי דיווח מצד אותם נישומים יחשוף הכנסות לא מדווחות ויאפשר את העמקת הגביה.

בעוד שלא התקבל פירוט רשמי מטעם רשות המסים לגבי הקריטריונים לבחירת המכותבים, מנתונים שנאספו אודותיהם ניתן לגזור כמה מאפיינים משותפים. נראה כי אחוז ניכר מבין הנמענים הם כאלה שמחזיקים ביותר מנכס אחד למגורים, אך אינם מדווחים על הכנסות משכר דירה; ובנוסף, קיבלו את המכתבים תושבים שטסים לחו"ל לעתים קרובות, שכירים בעלי משכורות גבוהות וכן אנשים שביצעו רכישות גדולות בשנים האחרונות בעוד שהצהירו על הכנסות נמוכות יחסית. בעוד שרק כמחצית מהנמענים שלחו עד כה את הצהרותיהם כנדרש, מדווחת רשות המסים על כ-13,000 תיקים חדשים שנפתחו בעקבות הפניה, וכן על עליה בפניות להליך של גילוי מרצון בחודשים האחרונים. בימים אלה יוצא סבב של תזכורות לאותם נמענים שטרם הגיבו לפניה, ומקורות ברשות המסים מצהירים כי סבב שלישי של מכתבים – הפעם למכותבים חדשים, נמצא בתכנון גם הוא.

ספטמבר 2014: ביטול פטורים מהגשת דוחות ופרסום נוהל גילוי מרצון החדש

בהמשך למשלוח הטפסים, פורסמו בחודש ספטמבר האחרון תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשע"ד-2014, המהוות תיקון לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988.

התקנות המקוריות משנת 88' פוטרות את רוב השכירים במשק מחובת דיווח למס הכנסה, כולל לגבי הכנסות ממקורות שאינם משכורת – למשל הכנסות מריבית, מניירות ערך או משכר דירה – בתנאי שנוכה מהן מס במקור או שולם עבורן מס בנפרד. עם זאת, התקנות המקוריות קבעו תקרה לפטור, כך שמשקיעים בשוק ההון נדרשו להתחיל לדווח לרשות המסים כאשר מחזור המכירות שלהם הגיע להיקף של 1.8 מיליון ₪ ומעלה בלבד (זאת בין אם נוצר רווח מהמכירות ובין אם לא).

על פי התיקון שפורסם בספטמבר 2014, נוספה חובת הגשת דוח שנתי החל משנת המס 2013 למשקיעים שיגיעו למחזור מכירות של 800 אלף ₪, כלומר התקרה לדיווח ירדה משמעותית. ראוי להדגיש כי היקף המחזור אינו מעיד בהכרח על היקף הרווחים, וכך ייתכן כי גם נישומים שספגו הפסדים בניירות ערך יידרשו לדווח במסגרת התיקון החדש.

בנוסף, במסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012, שהתקבל בכנסת באוגוסט 2012, נקבעה מדרגת מס נוספת בשיעור של 2% על הכנסות הגבוהות מ-800 אלף ₪ בשנה. התקנות המעודכנות שפורסמו בספטמבר 14' קובעות בהתאם לסעיף חוק זה כי יחיד ו/או בן זוגו החייבים במס, הקרוי "מס מיוחד על הכנסות גבוהות", לא יהיו פטורים מהגשת הדוח השנתי גם הם.

באותו חודש יצא גם נוהל גילוי מרצון חדש, המאפשר לנישומים להצהיר בפני רשות המסים אודות נכסים והכנסות שהסתירו עד כה ולהימנע תוך כך מההשלכות הפליליות הרגילות הכרוכות בעבירות של העלמת מס. כאמור, בחודשים האחרונים חלה עליה משמעותית במספר הפונים, ורשות המסים מדווחת על קבלת בקשות בהיקף של 3.6 מיליון ₪ עד לחודש מרץ 2015.

תקציב 2015: המשך המגמה?

בעוד שהשינויים הנ"ל מתרחשים בשטח כבר בימים אלה, צפוי תקציב 2015 להביא עמו עוד כמה בשורות משמעותיות בתחום הדיווח על הכנסות לרשות המסים, בהנחה שהממשלה תחליט לשמר את התקציב שהוצע לפני הבחירות.

במסגרת המשך המאבק בהון השחור, מבקשת רשות המסים להמשיך ולהרחיב את חובת הדיווח אל אוכלוסיות נוספות שעד כה היו פטורות ממנה. גורמים מטעם הרשות טוענים כי התיקונים החדשים נועדו להדק את החוק כך שיקשה עוד על התחמקות ממסים, בזמן שהמתנגדים גורסים כי חלק מהצעדים יאלצו חלק מהנישומים לחשוף את התנהלותם הכלכלית בפני הרשות ללא הצדקה של ממש.

כך, לדוגמה, אחד התיקונים הצפויים המעוררים מחלוקת הוא החלת חובת דיווח גם על אנשים המצהירים כי הם גרים בחו"ל וטרם נקבע אם הם תושבי ישראל, אך שהו בארץ מעל 183 ימים בשנה. משמעות התיקון היא כי רשות המסים תוכל לאלץ אדם להגיש לה דיווח על הכנסותיו עוד לפני שנקבע האם הוא תושב ישראל או לא, ובכך תיחשף למצבו הכלכלי שלא לצורך ואולי אף תפר את חוקי אמנות המס הבינלאומיות, שפוטרות תושבי חוץ מהגשת דוחות ומתשלום מס בישראל.

סעיף אחר שמעורר התנגדות בקרב מומחי מס הוא זה שיקבע כי תושבי ישראל שהעבירו סכום של חצי מיליון ₪ ומעלה לחו"ל יחוייבו בהגשת דוח שנתי. נכון להיום, העברות בסכומים כאלה מועברים על ידי הבנקים ישירות לרשות לאיסור הלבנת הון, אך התיקון בחקיקה מאפשר גם לרשות המסים גישה למידע זה. המתנגדים טוענים כי בהתחשב בעובדה שהרשות לאיסור הלבנת הון כבר מטפלת בנושא, אין טעם בהרחבת הדיווח במקרים אלה, וכי הסובלים העיקריים מהמהלך יהיו אנשים מן השורה בעלי הכנסות והוצאות לגיטימיות ולא מעלימי המס אותם מנסה הרשות ללכוד.

בינתיים, כאמור, לא הוחלט דבר: נצטרך להמתין ולראות מה יעלה בגורלו של תקציב 2015. ובעוד שנראה כי לעת עתה רוב השכירים בישראל לא יצטרכו לערוך היכרות מקרוב עם רשות המסים, מעגל המדווחים הולך ומתרחב וכך גם הסיכוי להיתפס על חם בכל הנוגע לעבירות מס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>