התיישנות על עבירות מס – האם כדאי לחכות?

פרשת HSBC שנחשפה לאחרונה, במסגרתה התגלו כ-10 מיליארד דולר המוחזקים על ידי לקוחות ישראלים בסניפו השוויצרי של הבנק הגדול ביותר בבריטניה, העלתה לסדר היום שאלות בדבר חוקי ההתיישנות של עבירות מס.

מהנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי בין השנים 2005 ל-2007 סייע הבנק לכ-30,000 מלקוחותיו לחמוק בדרכים שונות מתשלום מס בשוויץ וכן במדינות המוצא שלהם, כאשר נראה כי אחוז ניכר מתוך לקוחות אלה היו ישראלים או בעלי זיקה לישראל.

רשימת הלקוחות המלאה הועברה לאחרונה מממשלת צרפת לידיה של רשות המסים הישראלית, כאשר חלקים ממנה דלפו בהדרגה לתקשורת כבר במהלך השבועות שלפני כן. בין השמות הישראלים הבולטים שנחשפו בינתיים באמצעי התקשורת נמצאים יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי, בעלי חברת כתר סמי וטובה סגול, ואיש הבידור והטלוויזיה ארז טל. בימים אלה עורכת הרשות בדיקות לגבי הכספים שהוחזקו באותם חשבונות, בניסיון לברר האם בעליהם דיווחו כחוק על הכנסותיהם או שמא שמרו את קיומן לעצמם. יש לציין כי החזקת חשבון בבנק זר אינה מהווה עבירה על החוק בפני עצמה, כל עוד ההכנסות בחשבון (כגון הכנסות מריבית) מדווחות למס הכנסה כחוק.

כעת, נשאלת השאלה מה יעלה בגורלם של אותם ישראלים שאכן נעזרו בשירותיו של הבנק באותה תקופה על מנת להעלים מסים, בהתחשב בעובדה שחלפו בין 8 ל-10 שנים מאז ביצוע העבירה. האם ניתן להסתמך על חוקי ההתיישנות במקרה זה? או שמא עדיף לפנות להליך גילוי מרצון כדי לצמצם נזקים?

מהם העונשים על עבירות מס?

לפי פקודת מס הכנסה, אדם שביצע עבירות מס חשוף להגשת כתבי אישום כנגדו, להרשעה בפלילים ולעונשים הנעים בין קנסות כספיים ועד למאסר בפועל. עם זאת, קיימת הפרדה במסגרת החוק בין שני סוגים של עבירות: הסוג הראשון הוא עבירות מס טכניות, מושג המתייחס לעבירות שבוצעו בשוגג וללא כוונה להשתמט מתשלום מסים, כגון אי הגשת דוח במועד, אי תשלום ניכויים וכיו"ב. הסוג השני נקרא עבירות מהותיות, וכאן הכוונה לעבירות שבוצעו מתוך ידיעה וכוונה להעלים מס, כמו השמטת הכנסות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים או הגשת דוחות כוזבים. העונש המוטל תואם כמובן את סוג העבירה שבוצעה, כאשר העונש על עבירה מהותית עשוי להגיע ל-5 עד 7 שנות מאסר. אך כמו בעבירות אחרות, גם כאן נקבעה בחוק תקופת התיישנות, שלאחריה, במידה ולא ננקטו עדיין הליכים פליליים, העבירה מתיישנת ולא ניתן עוד לפתוח בהליך פלילי נגד העובר על החוק.

מתי חלה התיישנות על עבירות מס?

חוק סדר הדין הפלילי הוא זה שקובע את תקופת ההתיישנות לגבי הגשת כתב אישום על עבירות שונות. גם כאן ישנה חלוקה לפי סוגים שונים של עבירות בדרגות חומרה שונות – חטא, עוון ופשע. תקופת ההתיישנות של העבירה תלויה בחומרת העבירה ונעה בין שנה אחת לעבירה הפלילית הקלה ביותר לבין 20 שנה לעבירה החמורה ביותר. בתום תקופת ההתיישנות לא ניתן עוד לפתוח בהליכים פליליים כנגד הנאשם בעבירה.

בכל הנוגע לעבירות מס, נקבע כי ההתיישנות על עבירה טכנית תחול לאחר 6 שנים משנת המס בה בוצעה העבירה, ואילו במקרה של עבירה מהותית תקופת ההתיישנות תחול 10 שנים לאחר שנת המס בה בוצעה העבירה.

עם זאת, פתיחת חקירה, הגשת כתב אישום או פתיחה בהליכים משפטיים כנגד החשוד בעבירה קוטעים את תקופת ההתיישנות, ובתחילתם מתחיל תהליך ההתיישנות מחדש. במקרים של עבירות מהותיות, תקופת ההתיישנות תחל מחדש עם סופו של ההליך האחרון כנגד החשוד בעבירה.

אם כך, תקופת ההתיישנות על עבירות מס ארוכה יותר מזו שנקבעה לגבי עבירות פליליות אחרות, וזאת בשל העובדה שהחוק רואה עבירות מס בחומרה רבה במיוחד. לכן, אדם שביצע עבירת מס יהיה חשוף במשך תקופה ארוכה יותר לחקירה פלילית מרגע ביצוע העבירה, מאשר אדם שביצע עבירה בסדר גודל דומה שאינה קשורה לענייני מסים. בנוסף, נסיבות ביצוע העבירה, פרק הזמן שבמהלכו בוצעה והסכומים הכספיים המעורבים – כולם עשויים להשפיע על משכה של תקופת ההתיישנות.

גורם נוסף המשפיע על תקופת ההתיישנות בעבירות מס הוא קיומה של "עבירה נמשכת". על פי פסיקת בית המשפט העליון, יש להפריד בין עבירה חד-פעמית ורגעית לבין עבירה שממשיכה להתקיים למשך תקופה גם לאחר עצם ביצועה, כאשר מבצע העבירה מתמיד בהתנהגות הדוחה את השלמת העבירה.

עבירות כמו אי הגשת דוחות או השמטת דיווח מוגדרות לרוב כעבירות נמשכות, המתקיימות בנפרד בכל שנת מס בה חלה על הנישום חובת דיווח שלא מולאה וכל עוד לא הסיר הנישום את המחדל או הליקוי שביצע. במילים אחרות, בכל יום בו הנישום לא הגיש את הדוחות כאילו המשיך לבצע את העבירה. במקרים של עבירה נמשכת, קיימת אפשרות להארכת תקופת ההתיישנות גם מעבר למשך הקבוע בפקודה.

להמתין להתיישנות – הימור מסוכן

ניתן להסיק, אם כך, כי על אף העובדה שעבר כמעט עשור מאז בוצעו עבירות העלמת המס בסניף השוויצרי של HSBC, לא מובטח כלל כי יוכלו לקוחותיו הישראלים של הבנק להשתמש בטיעון ההתיישנות להגנתם במקרה זה; הדבר יהיה כפוף להיקף, למשך ולנסיבות שבהם היו מעורבים בביצוע העבירות.

לאור התפתחויות אלה, מדווחת רשות המסים על גידול משמעותי בכמות הפניות להליך של גילוי מרצון של ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים זרים. נוהל גילוי מרצון, שחודש לפני מספר חודשים על ידי רשות המסים, מאפשר לתושבים ישראלים להצהיר מרצונם בפני הרשות על הון ונכסים בלתי מדווחים ובכך להימנע מנקיטת צעדים פליליים כנגדם בשל עבירות אלה, ומהווה הזדמנות פז עבור מחזיקי חשבונות בלתי מוצהרים בחו"ל לשלם את המס בו הם חייבים מבלי להסתבך בפלילים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>