הסודיות הבנקאית נמצאת בסכנת הכחדה

מושג הסודיות הבנקאית הוא מורכב ושנוי במחלוקת מטבעו, בהיותו אמצעי חיוני לשמירה על פרטיותו של האזרח במדינה דמוקרטית מחד גיסא, וכלי בעל עוצמה בידיהם של גורמים עברייניים להסתרה והעברה של כספים למטרות הלבנת כספים, פעילויות טרור, ניהול ארגוני פשע וכיו"ב מאידך.

כביכול, הסודיות הבנקאית משמעה כי על הבנקים מוטלת החובה להגן על פרטיותם של לקוחותיהם ולא למסור לאיש שום פריט מידע אודות פעילותם, אף לא את עצם העובדה שהם בעלי חשבון בבנק זה או אחר. אך בשל האפשרות לניצולה של הסודיות על ידי אותם גורמים בלתי-חוקיים, ניתנה לגופים כאלה ואחרים כגון המשטרה, הרשות לניירות ערך, בתי המשפט ועוד, גישה למידע של לקוחות הבנקים תחת נסיבות מסוימות. במהלך השנים, עם הידוק שיתופי הפעולה בין מדינות המערב בתחומים שונים והזינוק בהתפתחות טכנולוגיית התקשורת, נסדקה חומת הסודיות הבנקאית עוד ועוד. בשנים האחרונות תהליך זה הואץ משמעותית, עד כדי כך שמומחים לכלכלה מנבאים את היכחדותה המוחלטת של הסודיות הבנקאית עוד בעתיד הנראה לעין.

בנקים במלכודת

המשבר הפיננסי הגדול של 2008 דחף את ארה"ב, ובעקבותיה גם את ארגון ה-OECD, לקדם חקיקה שתאפשר חילופי מידע אינטנסיביים בין רשויות המס במדינות השונות, וזאת על מנת להקשות על העלמת מס ע"י הסתרת הון במדינות זרות ובמקלטי מס בפרט.

תחילתו של תהליך זה טמונה בהעברתו של חוק ה-FATCA האמריקאי בשנת 2010, המאלץ מוסדות פיננסיים במדינות זרות למסור לרשות המסים האמריקאית מידע אודות חשבונותיהם ופעולותיהם של אזרחים אמריקאיים במוסדות אלה, כאשר גופים שיסרבו לשתף פעולה יספגו סנקציות כלכליות משמעותיות מצד ארה"ב. מעט לאחר העברתו של חוק זה הודיע ארגון ה-OECD גם הוא על יוזמה כוללת למיגור תופעת ההון השחור בקרב המדינות החברות בו, והסכמים רחבי היקף לשיתוף מידע בנושאי מס בין מדינות אלו החלו להירקם. כחברה בארגון, הצטרפה גם ישראל למאמצים אלה בשנים האחרונות, בין אם דרך חתימה על הסכמים מול מדינות ספציפיות (כמו ארה"ב וגרמניה) ובין אם דרך הרחבת סמכותה של רשות המסים הישראלית בכל הנודע לחילופי מידע פיננסי מול רשויות המסים הזרות.

אחת ההשלכות המרכזיות של מאמצים מוגברים אלה לגביית המס היא כי המוסדות הפיננסיים במדינות ה-OECD נמצאים כעת תחת לחצים הולכים וגוברים לסייע לרשויות המס של מדינות הארגון השונות בלכידת עברייני מס. ללחצים אלה השפעה עמוקה על מדיניות הסודיות של בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, הנאלצים לשנות את מדיניותם מקצה לקצה ולהתאימה להלך הרוח העולמי החדש. בין השאר, נאלצים כעת בנקים המנהלים חשבונות של לקוחות זרים לנקוט במשנה זהירות בטיפול בלקוחות אלה, ועליהם להכיר ולהבין לעומק את חוקי המס והסודיות הבנקאית הנהוגים במדינת האם של אותם לקוחות על מנת להיות מסוגלים לשתף פעולה עם רשות המס של אותה מדינה במידת הצורך.

הסכמים בילטראליים

אחד הקשיים העומדים בפני מדינות בבואן לגבות מס מאזרחיהן המחזיקים, על פי החשד, נכסים או הון לא מדווחים בחו"ל, הינו הצורך בבקשת תיאום וסיוע בקבלת מידע פיננסי מרשויות החוק במדינה בה כביכול מוחזק ההון. תהליך הבקשה הוא לעתים קרובות ארוך ומסורבל מאוד, מה שהופך את השגת המידע הנחוץ מהמדינה הזרה למשימה קשה עד כדי בלתי אפשרית.

אמנות למניעת כפל-מס, שנחתמו על ידי ישראל מול מדינות זרות רבות, כוללות בין השאר גם סעיף המעגן את האפשרות לחילופי מידע על בסיס פרטני בין המדינות החותמות. אך לאחרונה, במסגרת המאמצים הנזכרים מעלה לייעול התהליך, יזם ה-OECD את יצירתו של מודל אחיד ומפורט להסכמים בילטראליים בין-מדינתיים לצורך חילופי מידע בנושאי מס. משמעות הדבר היא שכאשר תחתום ישראל על הסכמים מסוג זה, תתחייב המדינה לאסוף ולהעביר באופן אוטומטי מידע אודות לקוחות בנקים ישראליים שהינם תושבי המדינה הזרה, ובתמורה תקבל באופן אוטומטי מידע מקביל אודות חשבונותיהם ופעילותם של אזרחים ישראלים במוסדות פיננסיים באותה מדינה. בשנה האחרונה אף פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, שתאפשר לישראל לחתום על ההסכמים ע"פ המודל החדש וליישמם.

במקביל לאמנות הבילטראליות, קיימת יוזמה נוספת והיא האמנה המולטילטראלית לסיוע מנהלתי הדדי בענייני מס, עליה חתומות מדינות רבות שחלקן אינן חברות בארגון ה-OECD. חתימה על אמנה זו, כאשר תתבצע, תאפשר לישראל לקיים חילופי מידע אוטומטיים בענייני מס עם כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה, גם ללא חתימה על הסכם בילטראלי ספציפי מול אותה מדינה.

צלצול השכמה

על אף שטף הדיווחים בעניין גסיסתה של הסודיות הבנקאית במדורי הכלכלה השונים בישראל ובעולם בשנים האחרונות, נראה כי אחוז ניכר מהציבור הישראלי אינו מודע לגודל התופעה ועדיין סבור כי המידע הפיננסי שלו שמור היטב במחשבי הבנקים בארץ ובחו"ל. ראוי להבהיר כי המציאות שונה למדי מתפיסה זו, והסיכוי לחשיפתם של הון או הכנסה בחו"ל שעד כה הוסתרו היטב הולך וגדל מדי יום ביומו. נוהל גילוי מרצון, שחודש לאחרונה על ידי רשות המסים בישראל, מעניק הזדמנות פז לבעלי הון בלתי מדווח ליישר את ההדורים ולהימנע מסיבוכים כלכליים ופליליים מול הרשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>