עוד חורים בגבינה: "פרשת הבנק השוויצרי" והשלכותיה

באוקטובר 2014 פורסם כי מנהל רשות המסים, משה אשר, ביקר בציריך, שוויץ, לסדרת פגישות עם כמה מראשי הבנקים המובילים במדינה. מטרתן המוצהרת של פגישות אלו היתה קבלת מידע אודות חשבונותיהם של הלקוחות הישראלים של בנקים אלה, לצרכי גביית מסים. אשר הצהיר כבר בחודשים שקדמו לפגישה זו כי בידיה של רשות המסים רשימות של אלפי ישראלים המחזיקים סכומי כסף גדולים בחשבונות בחו"ל, וכי בכוונתה של הרשות לטפל בהון השחור אשר מוסתר להערכתם בחשבונות אלה, שהיקפו נאמד בעשרות מיליארדי דולרים.

כחודש לאחר ביקורו של אשר בשוויץ, הותר לראשונה לפרסום כי רשות המסים ניהלה במשך תקופה ארוכה חקירה סמויה בחשד להעלמות מס בהיקף של מיליארדי שקלים, מכספים המוחזקים ע"י ישראלים בחשבונות בנק לא מדווחים בשוויץ. בין העצורים המרכזיים בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בכיר בבנק השוויצרי UBS, שנעצר עוד בסוף חודש יוני בחשד שסייע בידי לקוחותיו הישראלים של הבנק להעלים מס.

במהלך חקירתו של אליאס עלה כי במסגרת תפקידו נהג להגיע לישראל ולקיים מפגשים חשאים עם לקוחות, על מנת לחסוך מהם את הסיכון שבהעברת הוראות לביצוע דרך הטלפון ואמצעי תקשורת אחרים הנתונים תחת מעקב. תוך כדי החיפושים שנערכו במסגרת חקירתו של אליאס נמצאו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בלתי מדווחים בשוויץ, בהם טיפל במסגרת תפקידו.

במסגרת הפרשה, הידועה כ"פרשת הבנק השוויצרי", נעצרו עד כה כ-30 חשודים, ביניהם בעליה של רשת מרפאות מצליחה בחו"ל, שהעבירו הכנסות של כ-15 מיליון יורו למספר חשבונות בנק סודיים מחוץ לישראל על מנת להימנע מתשלום מס.

השלכות הפרשה

בחודשים שחלפו מאז חשיפת הפרשה נחשפו שמותיהם של עוד ועוד גורמים מעורבים, ובמקביל החלו הבנקים השוויצרים בהסקת מסקנות ובקרת נזקים מהירה בכל הנוגע חשבונותיהם של הלקוחות הישראלים שלהם.

בינואר 2015 הציפו הבנקים השוויצרים את לקוחותיהם הישראלים בדרישות לאישורים על כך שנכסיהם המוחזקים אצלם דווחו כחוק לרשות המסים בישראל, או לכל הפחות אישור על כך שבעל החשבון החל בהליך של גילוי מרצון אודות נכסים אלה.

דרישה מסוג זה לא היתה אופיינית לבנקים השוויצרים עד לא מזמן, שכן השמירה על הסודיות הבנקאית נחשבה בשוויץ לערך עליון ממש עד לשנים האחרונות. אלא שעקב לחצים כבדים מצד ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, שנבעו ממלחמתם בתופעת ההון השחור, נאלצה שוויץ ליישר קו עם המגמה העולמית של שקיפות פיננסית ולהגמיש משמעותית את מדיניות הסודיות הבנקאית הידועה שלה, כך שתוכל לשתף פעולה עם רשויות המס של המדינות השונות במאבקן נגד מעלימי המס.

על מנת להכין עצמם לרגע בו יידרשו לשתף מידע אודות החשבונות של לקוחותיהם הזרים עם רשויות המסים השונות, ולהימנע מסיבוכים קשים כגון אלה שחוו בנקאי UBS, החלו בנקים רבים לבקש מלקוחותיהם אישורים מהסוג שהוזכר לעיל. בשוויץ, פנו הבנקים תחילה ללקוחותיהם האמריקאים והאירופאים, ולאחרונה עברו לטפל גם בלקוחותיהם הישראלים.

ראוי לציין כי בעוד ההצהרה הנדרשת על ידי הבנקים השוויצריים עשויה להכביד על הלקוחות הישראלים בכך שהיא מאלצת אותם להיעזר ביועץ מס לצורך מילוי הטפסים, או אף להגיש לרשות המסים בקשה לגילוי מרצון על נכסים לא מדווחים, יש גם יתרון מסוים בהסדרת הנושא; לאחר הגשת הטפסים והוכחת תשלום המס, יכולים הלקוחות הישראלים לעבור ביתר קלות בין הבנקים בשוויץ ולהשיג לעצמם תנאים טובים יותר, ולא יהיו מחוייבים עוד להישאר בבנק בו הם נמצאים מתוקף העובדה שאף בנק אחר לא יסכים לקבלם ללא האישור.

גם UBS ממליץ: גילוי מרצון

בעוד שהחקירה בעניין UBS עדיין בעיצומה, הודיע לאחרונה סגן ראש רשות המסים לחקירות, רוני חכם, כי בידי הרשות רשימות נוספות של ישראלים המחזיקים חשבונות בנק זרים, וחקירות נוספות בסדר גודל דומה צפויות להיפתח בקרוב.

על רקע התפתחויות אלה, ראוי להזכיר כי בספטמבר האחרון הודיעה רשות המסים על חידוש נוהל גילוי מרצון, במסגרתו יכולים אזרחים להצהיר על נכסים וכספים שלא דיווחו עליהם בעבר, לשלם עליהם את המס כנדרש ובכך להימנע מנקיטת הליכים פליליים כנגדם על ידי הרשות. בין השאר, מציעה רשות המסים כעת גם את האפשרות להגיש את הבקשה באופן אנונימי. בעקבות פרשת UBS פנו ישראלים רבים לרשות המסים בבקשה לביצוע גילוי מרצון, וכעת הבנק עצמו מעודד גם הוא את לקוחותיו לגשת להליך – לאחרונה אף פרסם רשימה משלו של עורכי דין ורואי חשבון מומלצים היכולים לסייע בתהליך ההגשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>